מחודש של שכרון חושים ותשוקה לבדיקת אבהות ואחריות

השעה הייתה שמונה בערב הייתי במשרד לבדי שקועה בכתיבה…. עד שהטלפון שלי צלצל וקפצתי מבהלה. זה היה אורן (שם בדוי) הוא היה כולו נסער, מבולבל ונשם בכבדות. לרגעים שבהם קצת נרגע הוא ניסה לומר לי מה קרה, אבל אני לא ממש הצלחתי להבין אותו וכל מה ששמעתי היה: ״אבל יהודית זה לא יכול להיות״… ״איך […]